שני חבר'ה קדישא הולכים ביחד בפרדס לכוון כוורות דבורים
ומשוחחים.
"יש לי פה ערכת חתונות" חדשה....
חברה קדישא א': שלום אדוני.
כוורן: שלום שלום, מי אדוני ?
חברה קדישא א':  אני אחד מהחבר'ה.
כוורן: איזה חבר'ה ?
חברה קדישא א':  חבר'ה קדישא.
כוורן: חבר'ה קדישא ? ממתי אתם חבר'ה ולא חברה קדישא?
חברה קדישא א':  אנחנו מדי פעם עושים סקרי דעת קהל ובסקר
האחרון ראינו שהקהל לא ככ מרוצה מה גם שאין כמעט לקוחות
חוזרים. אז החלטנו להיות יותר נגישים וידידותיים לקהל. שם זה
חשוב וחבר'ה לא מצריך אותנו להדפיס הכל מחדש. שכרנו איזה בחור
שרק מוסיף " ' " לכל הפרסומים שלנו.
כוורן: מי בדיוק אמר לכם שמישהו רוצה אתכם יותר נגישים ?
חברה קדישא א':  הקהל.
כוורן: (צוחק): אני מבין...בטח זה שממלא אולמות.
חברה קדישא א':  אל תזלזל, אנחנו ממלאים אולמות.
חברה קדישא ב':  וגם מרתפים...צוחק.
כוורן: טוב. בתקווה שאני לא אוזמן להופעה הבאה שלכם, מה אתם
רוצים ממני ? לא נראה לי שאני כל כך אחד מהחבר'ה.
חברה קדישא א':  אתה דווקא טועה. אתה כן אחד מהחבר'ה.
חברה קדישא ב': ולפי הרישומים שלנו אתה אחד מהחבר'ה שעוסק
במקצוע ולא משלם דמי חבר לאגודה.
כוורן: איזה שטויות אתם מדברים. מי בכלל קשור אליכם ?
חברה קדישא ב': אתה.
כוורן: תעשו לי טובה, תתחפפו מפה.
חברה קדישא א':  אתה מאיים ? אנחנו נשלול לך את הרשיון בגין
התחצפות לקברן משגיח. (מוציא פנקס דוחות).
כוורן: מצידי תרשום לי דו"ח בגין קבורה של אבטיח, זה לא מעניין
אותי ועכשיו עופו מכאן. יש לי עבודה לעשות.
חברה קדישא ב': אתה מודע שאתה עובד בקרקע שלא נבדקה לאי המצאות
פעילות עבר?
חברה קדישא א':  גם לא משלם את הרשיון וגם עובד בקרקע לא
מאושרת. אדוני, אתה בדרך להסתבך.
כוורן: תגידו, נפלתם על הראש ? אני כל שנה משלם דמי חבר למועצת
הדבש , תאמינו לי הם גנבים לא פחות מכם.
חברה קדישא א':  מצדי תשלם למועצת הדבש, למועצה אזורית ים סוף
ולמועצת רואי החשבון בפטרה זה לא מענין אותי. אצלנו אתה רשום
כקברן.
כוורן: "קברן" ? אני לא קברן אני "דבוראי"?
חברה קדישא א':  (צוחק): דבורא מה ???
כוורן: דבוראי דבוראי.
חברה קדישא ב' (מתגלגל מצחוק): אתה יכול להגיד את זה שוב ?
כוורן: מה לא הבנת, "דבוראי".
חברה קדישא א':  "ד..ב..ו..ראי"
חברה קדישא ב': מר דבוראי, הסתכלת פעם בראי ?
כוורן: מה הבעיה ?
חברה קדישא ב': יש לך במקרה ראי לבחור המסכן ?
חברה קדישא א' (מפשפש): לא. יש לי רק סכין לברית מילה. צריך?
חברה קדישא ב': חכה אולי נצטרך בהמשך...
כוורן: אתם מאיימים ?
חברה קדישא ב': זה לא איום זו רמיזה. רמיזה לזה שאתה אהבל.
כוורן: שותק.
חברה קדישא ב': ובכן מר דבוראי. מכיוון שאין בידינו ראי להראות
לך את שכל בר דעת או בר שכל יכול לראות, אין לי ברירה אלא לתאר
לך את מצבך העגום.
חברה קדישא א': להזמין אמבולנס ?
חברה קדישא ב': עוד לא תמתין, אולי אפשר לרפא אותו.
כוורן: נו....
חברה קדישא ב': שים לב מר דבוראי. עומד לפנינו גבר בשנות
החמישים לחיו, לובש בגד לבן מרגל ועד ראש וקורא לעצמו דבוראי.
זה נשמע לך הגיוני ? זו איזו מילה בתנ"כ שפיספנו ?
כוורן: אין לי מושג.
חברה קדישא א': ברור שאין לך מושג. "דבוראי" זה שם ששני
הומואים בצפון תל אביב המציאו.
כוורן: נפלתם על הראש. זהו ? הגיע הזמן שלי ? מה יש לכם שרות
חדש, להודיע מראש ? כמה זמן יש לי להתכונן ?
חברה קדישא א': לא לא, אל תדאג. אם היית מטופל במחלקה של
"הודעה מראש" היית כבר יודע.
חברה קדישא ב': העניין פשוט. כמו שבשביל תעודת כשרות אתה משלם
כסף ואף אחד לא שואל אותך מה אתה מבשל אלא כמה אתה משלם, אז
אותו דבר פה. ממש לא אכפת לנו מה אתה קובר. כל עוד אתה קובר
משהו אתה צריך לשלם לאיגוד הקברנים.
כוורן: אתם לא נורמאלים. גם ככה החיים שלי קשים, בשמש, בגשם
ממש לא דבש.
חברה קדישא ב': פה אנחנו מזדהים אתך לגמרי. שנינו עוסקים
בעבודת הקרקע. שלא לומר חקלאות ודישון.
חברה קדישא א': אל תיתן לו לסטות מהנושא.
כוורן: אולי תעזבו אותי?  תלכו למישהו אחר?
חברה קדישא ב':   מצטער, אין לנו ברירה. מבקר המדינה אמר
שאנחנו גוף לא יעיל. אנחנו מנסים להתייעל.
כוורן: מה שאתם עושים פה נקרא "להתייעל". זה נקרא יותר
"להיטפל".
חברה קדישא ב': אתה מזלזל בנו. זה לא נעים...אנחנו משתדלים
לעשות עבודה מקצועית ויסודית. מבקר המדינה העיר ואנחנו
משתפרים. לקחנו את אחת מחברות הייעוץ המובילות במשק.
כוורן: ומה שהיא אמרה לכם זה להגיע אלי ולנדנד לי באמצע היום?
חברה קדישא ב': החברה ניתחה את הפעילות שלנו וסימנה כמה מוקדי
התייעלות. אחד מהם היה בדיקה ברישומי המדינה מי עוסק בפעילות
קבורה ולא משלם דמי חבר. יש את כל שורפי הגופות ימח שמם ויש גם
את הקוברים בסתר כמוך.
כוורן: מה עוד המליצה לכם החברה הזו?
חברה קדישא א': מלבד להתייעץ איתם בשנים הקרובות לבדוק
התייעלות הם המליצו להרחיב שווקים, לבדוק למה אין לקוחות
חוזרים והוציאה סקר שביעות רצון.
חברה קדישא ב': מה שחשוב הוא שאחרי שנקטנו בצעדי ההתייעלות,
בהמשך להמלצת חברת הייעוץ, הגדילו לנו את התקציב השנתי.  
כוורן: ואני הקורבן לכל השטות הזו?
חברה קדישא א': אתה לא הקורבן. זכית.
חברה קדישא ב': על חניטה בדבש חשבת?