New Stage - Go To Main Page

ישראל בן-ארי
/
העגלון האחרון

כוסית משקה, חתיכת דג מלוח, בצל לבן,
מדי ערב היה מתעורר ויכוח ישן נושן,
מי משניהם ייעלם ראשון.

הזמנים משתנים הקדמה משתלטת,
מכונית ממונעת את רגליהם דוחקת,
את עתידם מוחקת.

בליל חום מהביל שטוף ירח לבן,
תרנגול עם מקטרת מעלה עשן,
המוהיקני האחרון נקבר.

החליט שלא עוד יהיה העגלון האחרון,
העגלה ושאר הציוד ייתרמו למוזיאון,
לשימור ולזיכרון.

הסוסה הזקנה רקעה ברגליה, נתנה בו מבט,
"נמציא את עצמנו מחדש",
באוזניה המחודדות לחש.

עקבותיו נעלמו לא השאיר רמז לא סימן,
השמועות התגברו עם חלוף הזמן,
יש לו רומן.

נפל ברישתה של צוענייה יפה, שחורת עיניים,
מגדת עתידות, מתמחה בזריזות ידיים,
נענועי שדיים.

נושמים אבק דרכים, נוהג את עגלתה בהרים,
נודדים בין כפרים נידחים בנופים ירוקים,
רוקדים ושרים שירי צוענים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/6/19 10:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל בן-ארי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה