|
מדי שנה
עם הפריחה
אני עולה לרגל
מגיעה-
לשאת שם לוורד.
אני מריחה את גופו של הפרח
מנשקת את ראשו הבשום.
אני מטביעה את פני בפניו
מתעלמת מקוציו הנושכים את שפתיי.
צבעיו סוערים.
הם ממלאים אותי
הם מעוררים אותי
הם מותירים את בינתי סחרחרה. |
|
|
אימא, זה שירד
אתמול הרבה גשם
- זה אומר שיש
עכשיו מים מעל
לקו העוני? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.