|
לִפְעָמִים אָדָם צָרִיךְ
לִרְאוֹת אֶת הַקַּרְקָעִית
בְּמוֹ עֵינָיו
לָחוּשׁ אֶת כּוֹחַ-הַמְּשִׁיכָה הָעַז שֶׁלָּהּ
וְאָז לַעֲשוֹת סִיבוּב שָׁלֵם
וְלִדְחֹף אֶת עַצְמוֹ לְמַעְלָה
לִפְעָמִים הוּא צָרִיךְ
לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ
מִשְׁתַּקֵּף בִּפְנֵי-הַזּוּלָת
כְּדֵי לְהָבִין לָעֹמֶק
אֶת עָצְמַת הַכְּאֵב
וְהוּא צָרִיךְ
לָחוּשׁ אֶת כֹּבֶד הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת
הַכּוֹבְלוֹת אוֹתוֹ אֶל עַצְמוֹ
כְּדֵי לֶאֱזֹר אֹמֶץ וּלְבַתֵּק אוֹתָן
לִפְעָמִים אָדָם צָרִיךְ
לְוַתֵּר עַל הַשִּׁכְנוּעַ-הָעַצְמִי
לַחְדֹּל מִן הַמִּלְחָמָה שֶׁהוּא מְנַהֵל
נֶגֶד הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ
וְלָתֵת לָהֶן לְהִתְקַיֵּם בְּמַקְבִּיל
לְמַסְלוּל שֶׁהוּא מַתְוֶה לְעַצְמוֹ
לַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא מְפַלֵּס בְּמוֹ-יָדָיו
לִפְעָמִים אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת עֹמֶק הַכְּאֵב
בְּעֵינָיו שֶׁל הַזּוּלָת
עַל-מְנַת לַחְדֹּל מִלְּהַכְאִיב לְעַצְמוֹ
וּלְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִשִּׁעֲבּוּד לַגְּאֻלָּה |
|
שוב את לובשת לך
שמלת כלה ואני
תקוע. נקודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.