|
אָרִיג צָחוֹר עַל שפַת הַמַּיִם.
הֵיכָן הַזְּמַן נִשְׁבַּר בִּקְצוֹתָיו.
אֵין קוֹל אִיש,ׁ לֹא נְבִיחָה,
רַק צִיפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת בְּמַקְהֵלָה.
תַּפּוּחַ נָגוּס לְיַד הַסַּפְסָל
יֵשׁ וְאֶצְבְּעוֹת הָאִישׁ נִרְדְּמוּ
מֻשְׁחָר מִבִּפְנִים,
קְלִיפָּתוֹ מִתְקַמֶּטֶת
סִיבָיו יְרֻוקִּים.
אִישׁ כֹּה מֻכָּר לִי
אוֹתוֹ זָכַרְתִּי וְשָׁכַחְתִּי
הִתְהַלֵּךְ בֵּין הַסְּבָכִים
בְּלִי לְהַרְגִּישׁ הוֹתִיר עֲקֵבוֹת
עַל הַמַּיִם הַדְּלוּחִים.
© כל הזכויות שמורות
לאלי משעלי |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.