|
אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים עַצְבָּנִים
שֶׁלֹּא מַתְאִימִים לְקוֹרְאִים וְעוֹרְכִים
הֵם מִתְיַבֵּבִים וּלְעִתִּים מַעֲלִיבִים
הֵם תּוֹקְפִים אֶת הַשְּמֹאל וְהַיָּמִין.
כָּל כָּךְ סוּבְּיֶקְטִיבִיִּים וְאִישִׁיִים
וְכָל כְּתִיבָתָם לְשֵׁם נִחוּמִים
לְעִתִּים חָסְרֵי טַעַם לַחֲלוּטִין
בְּלִי פְּרִי וְתוֹצָר, לְלֹא מַאֲזִינִים.
רֵק אֲנִי עִם קוֹלִי אוֹנָנוּת טְהוֹרָה
הַלֵּזוּ הַמְּלָאכָה יִקָּרֵא שִׁירָה?
© 2005 |
|
|
הדבר שהכי מנחם
אותי בעובדה
שאני הולך למות
זה שזו ההלויה
האחרונה שלי.
יגאל עמיר,
היפוכונדר
היסטרי במהלך
התקף אפנדציט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.