הם חיים מן הפח אל הפה,
רבים עם חתול על חתיכת פאטה.
שולפים בקבוק ממיכל המיחזור,
כלכלני הזבל מומחים באיחזור.
נודדים חסרי מעש ברחובות,
נעליהם בלויות, לבושים סחבות.
כלבים מוכי פרעוש וקרציות,
מזדנבים אחריהם בלהקות.
צלמי הרחוב רוחשים סביבם,
צבועים החגים סביב טרפם.
מצקצקים בלשון, פותחים צמצם,
העדשה לא תחוס על כבודם.
פעם נהנו משאריות מסעדות,
שאריות קטנות אך טעימות.
בעידן, להיות או לא להיות,
מסעדות ממחזרות שאריות.
העשירים שאריות לא זורקים,
הפחים מלאים אריזות מותגים.
פושטי הרגל פשטו את העור,
פשוטי העור פושטים את היד.
המכוער היום היה אתמול יפה,
הירבה לבלות בבתי הקפה.
השמן של אתמול היום רזה,
זאת המציאות זה לא מחזה. |
