אולי זה לא הרבה,
אך עבורי העולם מלא,
כי אני מתעורר בבוקר
לידיעה שאני אוהב אותך.

אולי זה די מעט,
שכבר מחוץ לדלת כמעט,
אני חוזר להתבונן בך יחפה,
את ישנה ואת כל כך יפה.

אולי זה כלום. אולי המון, אולי הכל,
אך בלעדייך עולמי אינו יכול -
להתקיים, להסתובב, אינו עגול.
את הכחול והאדום והסגול,

כל הצבעים כולם בחגיגה,
סביבך הילה, כי את היחידה.
נכנסת ללב הכי עמוק,
הרחקת ללכת ועוד יותר רחוק.

הכי קרוב , בלי להיבהל.
שיטפון של רגשות להתבלבל.
נסחפתי כבר מזמן, אני בזרם
ששוצף רק אחריך כי בעצם

אני נהר ואת הים, את מערסלת
בזרועות מנחמות את מתערטלת
ומובילה אותי לשפך הנהר
הכל התחיל מכאן ולא נגמר וזה נפלא -  

וזה יותר מכל, לא יסולא.