הַקַּיִץ שֶׁלִּי כָּמֵשׁ
עוֹרוֹ מִתְבַּקֵּעַ
מְכֻסֶּה נְקֻודּוֹת וַחֲרוּלִים.
הַקַּיִץ שֶׁלִּי יָבֵשׁ
אֲדָמָה חֲרֵבָה
כְּמוֹ בְּש-ַר הַזִּקְנָה.
הָרְאִי שֶׁלִּי מְשַׁקֵּף
עַיִן כְּבֵדָה
נוּקְבָּא עֲמֻקָּה,
מָסָךְ רָדִיד.
הַבַּיִת רֵיק.
חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַמַּרְצָפוֹת.
הַשִּׁירָה נֶחְבֵּאת.
קָנִיתִי מִסְפָּר עֲצִיצִים
פּוֹרַרְתִּי לֶחֶם עַל הַחַלּוֹן
אֵין מְבַקְּרִים
אֵין עֲנָנִים
אֵין אוֹהֲבִים
שָׁמַיִם דְּלִילִים
וַאֲנִי פֹּה.
מְשַׁדֶּרֶת.

ספטמבר  2009
©