מָתַי תִּזְכְּרִי אוֹתִי
מָתַי תִּשְׁכְּחִי
מָתַי אַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ
הַאִם תִּמְשְׁחִי אוֹתִי
לְמֶלֶךְ עַל עוֹלָמִי שֶׁלִּי

מָתַי שׁוּב אֻשְׁלַךְ לַכְּלָבִים
מָתַי שׁוּב יִלָּקַח מִמֶּנִּי
הָעוֹר הַיָּחִיד שֶׁיֵּשׁ לִי
מָתַי שׁוּב תִּלָּקְחִי מִמֶּנִּי אַתְּ

מָתַי שׁוּב תִּנָּתֵן לִי
רְשׁוּת-הַדִּבּוּר
מָתַי שׁוּב תָּבוֹא הַחֶרְפָּה
וָאֵאָלֵם דֹּם
מוּל דְּמוּתֵךְ
הַמִּשְׁתַּנָּה לְלֹא הֶרֶף

מוּל הַתְּנוּדוֹת הַקְּלִילוֹת שֶׁלְּךָ
הַמְנִיעוֹת מִתַּחְתַּי לוּחוֹת-טִקְטוֹנְיִים

מִתַּחַת לָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט שֶׁאֲנִי
רוֹחֵשׁ-רוֹגֵשׁ צוּנָמִי אַדִּיר
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה
וְגַם אִם מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי נִרְאֶה בַּחוּץ
הוּא נָמוֹג כְּהֶרֶף-עַיִן

וְאַחַר-כָּךְ לִשְׁאוֹל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ יוֹם אַחַר יוֹם
מַסַּע-חַיִּים מִתְמַשֵּׁךְ בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ
בָּעוֹלָם זָר הַמֵּגִיף תְּרִיסָיו בְּפָנַי

בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ
בָּעוֹלָם הַמַּגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ
חוֹשפָנִי פָּתוּחַ
מַכֶּה בִּי כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת
עַל עוֹר מְגֹרֶה

וּכְלוּם לֹא נִמְחָה.