אז הם משחקים איתי,
ות'אמת, אני נהנה מזה
אני לא נותן להם יותר מדי,
רק אצבע,
אבל הם רוצים את כל היד
לא אנשים חכמים,
כי בלי יד לא אוכל להכין להם עוגות
לפעמים אני בוהה לאופק,
ואני כל-כך מרותק,
שהם חושבים שהפכתי לפסל
הם נותנים לי סטירה,
אבל אני לא מגיב
ואז הם צוחקים,
מחזיקים ידיים ופוחדים
ואז אני מחייך חיוך קטן,
והם יודעים שזה בא, ומנסים לברוח,
אבל אני תופס אותם ומפרק להם את הצורה
שישקמו אותה לבד בעצמם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.