[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מעיין נבו
/
בדידות

איך מצאת את עצמך,
פעם אחר פעם, בשירותים,
החבר הכי טוב,
שקיבל את כל מה שזרקת לתוכו
ועמד קר ולבן (ויציב ושותק).
ואת הקאת לתוכו את כל החלומות, האשמה, הפחדים
והשוקולדים שבלעת, אחד אחרי השני,
בלי בכלל להרגיש את המתיקות שלהם
אלא רק את החלל בפנים שהולך ומתמלא.
והתטהרת מחטאים וסוכר,
ועמדת ערום ועריה לפני המראה,
ונגעת עם יד מחורצת בגבשושית על הבטן
שהפכה קטנה,
ונשמת נשימה קטנה של רווחה
דרך וושט צרובה,
וקיבלת את הדין (להיות כאובה, בודדה ופגומה),
כי ידעת שזכית לעוד יום בו את (נראית) כמו כולם,
בו האיפור הכבד והאודם האדום מידי והזעם האילם
הם רק טעם רע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קותלי-חזיר =
רצח!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/19 3:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעיין נבו

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה