שֵׁדוֹנִים בְּנִבְכֵי צְפוּנוֹתַיִךְ,
מְלַהְטְטִים בְּתוֹם גּוּפֵךְ.
מִתְאַוֶּה לָבוֹא בִּשְׁעָרַיִךְ,
זָר מִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתֵּךְ.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים.
עוֹרֶגֶת לְעֹנֶג מִשְׁכָּבַיִךְ,
לְהַרְווֹת צִמָּאוֹן תְּשׁוּקָתֵךְ.
הִנְמַכְתְּ קוֹמַת חוֹמותַיִךְ,
חָשפְתְּ תֻּרְפַּת בִּצּוּרֵךְ.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים.
שרוּעָה עַל מִזְבֵּחַ תַּאֲווֹתַיִךְ,
נִפְעֲרוּ כָּל נִקְּרוֹת גּוּפֵךְ.
עִנְבָּלִים הָלְמוּ בְּפַעֲמוֹנַיִךְ,
עֲסִיסִים נִגְּרוּ מִפְּרִי צְלָפֵךְ.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים.
לא הָיָה לוֹ דַּי בִּזְבָחַיִךְ,
חִזְרִי נָא לְסוּרֵךְ.
לא מֻלְּאוּ כָּל חֲשָׁקַיִךְ,
יָבוֹא שֶׁלּא כְּדַרְכֵּךְ.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים.
הֵסַרְתְּ כָּל חִשּׁוּק וְשַׁלְשֶׁלֶת,
סָנַטְתְּ בַּשּׁוֹר הַמְּיֻחָם.
בְּגוּפֵךְ נִנְעֲצָה מְטֻטֶּלֶת,
לִיבֵּךְ פׇּעַם וְהָלַם.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים.
יָדוֹ לִטְּפָה קִימוּרַיִך,
הִתְעַנֵּג עַל מַגָּע הַפְּטָמוֹת.
רִפְיוֹן פָּשַׁט בִּכְתֵפַיִךְ,
חֲלַמְתֶּם אוֹתָם חֲלוֹמוֹת.
מָה טוֹבוּ לֵילוֹתַיִךְ, לְבָנִים מְכֻשָּׁפִים. |
