אַתְּ אָחַזְתְּ בּוֹ לְלֹא עוֹרְרִין
מְקַצֵּהוּ הָאֶחָד לְקָצֵהוּ הַשָּׁנִי
הָיָה כֻּלּוֹ אָפוּף אָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים
רַק הֵנַפְתְּ אוֹתוֹ וּמִיָּד הִתְמַלֵּאתִי בְּש-ִמְחָה

אַתְּ בָּחַרְתָּ בּוֹ - עָשוּי מֵעֵץ פָּשׁוּט
דַּקִּיק כְּקֵיסָם
מָלֵא בָּךְ
מָלֵא בְּכָל-הַטּוֹב שֶׁלְּךָ

הָיְתָה לוֹ קֻפְסָא מְיֻחֶדֶת
וּבְתוֹכָהּ הָיָה נָח עֵת לֹא הָיִיתִי אִתְּךָ
הָיְתָה סְבִיבוֹ הִלָּה מְיֻחֶדֶת
שֶׁנֶּעֶלְמָה מִמֶּנּוּ עֵת יָצָאתִי מִמֵּךְ

אַתְּ הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ
הָיָה בּוֹ הַקֶּסֶם הָאִישִׁי שֶׁלְּךָ
הִרְעַפְתָּ עָלַי מַעֲשי-כְּשָׁפִים
חֲלוֹמוֹתַי. הָיוּ בְּהֶשּג-יָד מַמָּשׁ

עֵת הֵקַצְתִּי לְתוֹךְ מְצִיאוּת קָרָה וְנֻקְשָׁה
קְשׁוּחָה כְּאֶגְרוֹף בְּתוֹךְ זִירָה סְגוּרָה
נָפַל שַׁרְבִיט-הַקְּסָמִים שֶׁלָּךְ אַרְצָה
וְשָׁב לִהְיוֹת כְּאַחַד הַקֵּיסָמִים
וְשַׁבְתָּ לִהְיוֹת כְּאַחַד-הָאָדָם.

וַאֲנִי חֲבוּט וּמֻכָּהּ
זָב-דָּם מִן הַשּפָתַיִם מִן הָאַף מִן הַסַּנְטֵר
רָקַעְתִּי בְּרַגְלַי וְדָרַשְׁתִּי אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה
לְהַלֵּךְ עָלַי קְסָמִים

אַתְּ נוֹתַרְתָּ בְּשֵׁלְךָ - - -