היא רגילה לדפדף בעיתון,
ולבדוק אם פרסמו שיר שלה,
או לפחות הזכירו את שמה

מעולם לא הזכירו בעיתון את שמה,
או פרסמו שיר שלה,
מלבד פעם אחת ויחידה,
בה שמה התנוסס מעל אחד משירייה

אבל מאז היא לא מוותרת,
ורוצה עוד ועוד
זו תכלית חייה ותמצית קיומה,
הציפייה,
שהיא תראה בעיתון את שמה

אולי היום, היא אומרת,
כשהיא מתעוררת בבוקר
זה לא קורה, אבל היא לא מתייאשת,
ואומרת אולי היום גם למחרת

ויום אחד,
אחרי הרבה מאוד שנים,
פרסמו את שמה בדרך אגב,
ללא כל שיר,
ועם שגיאות כתיב

כל אותו היום היא הייתה בדיכאון,
ובלילה תלתה את עצמה,
מסכנה.