|
הילד שמע רעשים
הוא קרא זאב זאב
זה היה רחשה של הרוח שליטפה את העלים
הילד ראה צללים
הוא קרא זאב זאב
זה היה אור הירח שרקד עם העלים וריצד בחלונו
הילד הריח פחד
הוא קרא זאב זאב
זה היה ריחם של העלים מתייבשים עם זקנתם
הילד טעם את טעמה של סכנה
הוא קרא זאב זאב
וכשאף אחד לא בא
הוא אזר אומץ והוציא ראשו מהחלון
להבריח בעצמו את הזאב הרשע
אך זה היה טעמן של טיפות הגשם
שניגרו מן העלים אל מצחו, אפו, פיו השותק.
הילד חש פרווה דביקה, שיניים ננעצות בעורו
זה היה הזאב שגר תחת מיטתו
הוא נטל את נשמתו
יצא מן החלון והשתין על העץ
טרם בריחתו אל השממה. |
|
|
לא אכפת לי בכלל
מה שאומרים
עליי, הם יכולים
להגיד מה שבא
להם ועדיין לי
לא יהיה אכפת.
כי להיות אכפתי
זה כבר לא דבר
כל כך מקובל
בחברה המודרנית,
עדיף הרבה יותר
להיות אדיש
וקולי.
מהוהאואהואהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.