+ אני שמנה.
- מה?!
+ אני שמנה.
- את לא שמנה...
+ טוב, מלאה, עסיסית כזאת.
- אז מה רע?
+ אני רוצה להיראות כמו הקוסיות המושלמות.
- קוסיות מושלמות יש רק בתמונות וטלוויזיה, במציאות הן נראות
נורא.
+ איך אתה יודע?
- ראיתי.
+ בטלוויזיה.
- לא, זו הנקודה, במציאות.
+ איך הן נראות במציאות?
- כמו שלד מהלך, כמו שטיח, כמו דחליל.
+ אבל מושכות.
- לא, בכלל לא, פיחסי.
+ אבל הן קוסיות!
- זה רק נראה ככה בטלוויזיה ותמונות, חמודה. הן לא!
+ אז איך צריכה להיראות אישה?
- כמו אישה אמתית.
+ אין דבר כזה אישה אמתית...
- אין דבר כזה אישה אמתית?
אז עם מי אני מדבר? עם רובוטית? עם אשליה?
אלוהים! אני חולם!
+ ביקש ממני הבן שלי שהביא לו כמה דברים לבסיס.
- הבאת?
+ כן. קשה, קשה... עד שלא היה קשה.
- למה פתאום לא היה קשה?
+ חזרתי מאושרת.
- למה?
+ כי שמעתי את חבריו החיילים מקניטים אותו בקטנה -
"מה, הבאת את אחותך?"
- חחח...
+ כן, הם אשכרה חשבו שאני אחותו, הבן שלי...
יומיים הסתובבתי מאושרת כמו בחלום...
+ הבת שלי מקולקלת.
- למה מקולקלת?
+ היא אכלה חטיף, ביקשתי אחד, לטעום...
- נו...
+ והיא נתנה לי רק אחד!
- אבל ביקשת אחד!
+ אז מה?! מי נותן אחד?! היא צריכה פסיכולוג דחוף!
+ תראה... תמונות מקנדה...
איזה יופי, הכול אדום...
העצים... השמיים... הים...
- זה מצולם בפילטר אדום.
+ מה?! מה פתאום!
- כן, כן.
+ מה, לא יכול להיות שהכול אדום?
פעם גרתי במושב ליד רמת-גן, והיה שם עץ אדום.
- אז?
+ זה אמתי, אתה שומע? אתה לא תיקח ממני את האשליה שלי,
בן-זונה!
- טוב, טוב, זה אמתי!
תורידי את הסכין!
+ איך התחת שלי?
- חמדמד.
+ התחת שלי הרבה יותר מחמדמד.
- ברור. הוא התגלמות השכינה...
עליו כתב שייקספיר את השיר ההוא,
איך קוראים לו... לא ככה?
והסונטה של בטהובן
שנכתבה בהשראת התחת שלך...
משגעת.
אה, וכל אלפי הגברים החסונים
שמתו במטרה שלא התגשמה לחזות בו...
אין מה לדבר,
פשוט פסגת החלומות.
- למה את צוחקת? |