|
הִזָּהֲרוּ הִשָּׁמְרוּ מִפָּנַי
אַל תַּפְנוּ אֵלַי אֶת גֵּבְכֶם
פָּן תִּתָּקַע בּוֹ סַכִּין
אַל תְּפַנּוּ אֵלַי אֶת עֵינֵיכֶם
כִּי עֵינַי תִּשרֹפְנָה אֶתְכֶם
אַל תֵּחָש-ְפוּ בְּפָנַי
כִּי רֹאשִׁי מָלֵא בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת
וּטְפָרַי כְּמוֹ שֶׁל חַיַּת-טֶרֶף
יִנָּעֲצוּ בָּכֶם וְלֹא יִרְפּוּ
אַל תְּנַסּוּ לְדַבֵּר אִיתַי
אַל תְּנַסּוּ לְדַבֵּר אֵלַי אוֹ עָלַי
כִּי בְּתוֹךְ ש-ְדֵה-קוֹצִים
אֲנִי נִמְצָא וּבוֹ אֲנִי לָכוּד.
אַל תַּדְלִיקוּ נֵר, אַל תְּנַסּוּ לְהָאִיר בְּפָנָס
אֶת חֶשְׁכָתִי
כִּי יָרַד עָלַי הַשָּׁחֹר מִשְּׁחוֹר
וְאוֹר-הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יִרְאֶה אֶת עוֹרִי
עוֹרִי הַמְּחוֹרֵר עוֹרִי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק-מַעֲמָד
מוּלְכֶם
רַק שִׁירַי עוֹד מִתְיַמְּרִים
לָדַעַת מַשֶּׁהוּ עָלַי, לַחֲשף מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי
לְקַלֵּף אֶת הָעוֹר הַשָּׁקוּף
שֶׁמִּמֵּילָא אֵינוֹ מְסַנֵּן דָּבָר
וּלְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹתַי
אֵשׁ עוֹלָה בִּשדֵה-הַקּוֹצִים
וְהִיא נִתְפֶּסֶת בּוֹ וְהַלֶּהָבוֹת עוֹלוֹת |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.