זונה חרדי וצב
מוצגים במוזיאון הזה,של החיות.
ראווה לעולם הרחב.
רחב שביקשה רק חלון מהוגן מרב.
מרב שחילק מיני מזונות בבני ברק.
רק אני חולמני תזזיתי וכועס כמו צב.
את כל קיומי וכל היקום סוחב על הגב.
כמו בשיר ילדים שרוצים עלי רק לרכב.
ואני שונא מקנא שונא מקנא אוהב מאוהב.
רוצה להרגיש נאהב אך הכל כה לאט.
קדימה אחורה חוזר מעלי הכל מסתחרר.
תינוק מנגן על פסנתר אהבה אהבה אהבה.
נכנס לשריון כמו מנטרה אומר אמסטרדם.
אמסטרדם דם דם,דם כמו בשיר אחר
די מן כאן די,הפסק אדם לחוות את העשן!
מערפל את ליבי ששונא ואוהב מקנא ואוהב וחוזר
למוזיאון הזה, של החיים.
לקבל תשובה מרחב
מציצה(סליחה) מהרב
ושיעור על חיי האהבה של הצב. |