מאיה רון לוינגר / סבא |
שלום, באתי לנחם
באתי לספר כמה אהבתי
את האיש שהכורסה שלו
יושבת במקומו
עכשיו
היא מקבלת איש ועוד איש ועוד אישה
כאילו לא ישבת בה תמיד
תמיד ישבת בה
אתה
2.
שלום, באתי להתנחם
להצטער כולנו יחד שלא נפרדנו באמת
ובכל זאת
לא ציפיתי לשמוע ישר
שהוא אהב אותי מאוד
מספיק פעמים בכיתי במעלית
חרדה מטפסת בגרון
לאוזן
לוחשת שזה היה חיבוק אחרון
תמיד בא אחד אחריו
עד עכשיו
"את הנכדה הכי אהובה עליי"
סבא, אני הנכדה היחידה
"נכון, ועדיין את הכי".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|