מאיה רון לוינגר / לילה |
את שוכבת לידי ובוכה
אין מה לומר.
כשזו העייפות שמכריעה את בלוטת הדמעות
ובלוטת העצב,
נשאר לא להגיד.
אני שוכבת לידך ובוכה,
ועדיין את בוכה יותר.
יותר דמעות יותר בוכה בהוויה
אני פחות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|