התהלכת ברחוב בחזה מתוח
בלוריתך הזהובה התנופפה ברוח
השכונה רחשה לך כבוד
הערצנו את דמותך מלאת ההוד
הבשר הוגש אחרי שפרסת
את האחרים לאחור דחקת
לנו הקטנים בטפיחה סלחת
השאר חיכו בהכנעה לתורם
שאגתך שמענו ממרחקים
מפטרל בלילות, מרחיק זרים
בבקרים חזרת ובטרם נרדמת
על ראשך עלינו תלתלים עשינו
יום באו שחלים שניים
נלחמת עד זוב דם
ממעמדך הרם הודחת
לנדוד בדרכים הוכרחת
הבדידות והרעב חברים
את חולשתך הריחו הצבועים
נגסו בבשר שתו את דמך
הס פשה בהישמע גויעתך
עצוב ומר סופו של אריה
חסר גבורה, זיקנה ארורה
תהילת מלכותו והדהוד שאגתו
את דימיונם של כפירים יציתו
|
