|
אני בא לפה הרבה
יושב שם בפינה
שותה קפה שחור
אוכל עוגת גבינה
היא נכנסת לאיטה
עוטה גלימה שחורה
מגבעת קש כתומה
בוחנת מי סביבה
ספון בתוך עיתון
היא סובבת לעברי
שתי עיניה מחייכות
אני מקשיח מבטי
יוצאת אל הרחוב
אני בעקבותיה
מגבירה הצעדים
אני דולק אחריה
סמטה ללא מוצא
מבינה את מצבה
על ברכיי יורד
את ליבה שודד
שנים רבות חלפו
אוכל עוגת גבינה
שותה קפה שחור
ממתין לה בפינה
|
|
|
רק מי שהוא
גזעני
יכול לקרוא
למישהו גזעני
רק מפני שהוא
גזעני...
אופטימיות
קוסמית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.