ארזים נשרפים בשלכת.
גם אני נשרף בשלכת, קצף, יין ודם.
ואושרי שאינני חי, אלא קבור תחת האדמה שאתם הולכים עליה.
עמידה בלוח זמנים בבית הספר.
שעת אפס ושעה שמונה מתוקתקים ועייפים.
צריך לחלוב את הילדים.
הזונות עומדים בתור ללחם ממי שמחלק משכורות,
והם טועמים עוגות וקציפות.
זה לא עולם הוגן למי שרוצה למות.
בואו כנפיים שחורות, עטפוני מלאכי מוות.
קחו אותי לשחור הגדול.
תהום ללא קרקעית מלאה נחשים, שדים, מכשפות ועקרבים,
כמו הלב השחור של "דורשי שלומי".
וראיתי אותם זקופים וגאים הולכים על קברי,
מהדקים את האדמה היטב על מיטתי.
שמיים יורדים גשם כמו בלילה בו אימא מתה.
שמיים יורדים דמעות רחמים על גופי הנרקב ונשמתי החיה בעולמות
אחרים.