פתאים, הוא אמר, כולם פתאים.
כי אם יש ים, למה יש ים?
ואם יש שמש, למה יש שמש?
וגם כן חוף.
ואם אני שוכב בחוף על חוף הים לאור השמש -
למה לעזאזל אני עושה את זה?

"כי זה עושה לך טוב," אמרתי לו.
אני לא אנוכי, הוא אמר,
אין לי עניין לעשות לעצמי טוב.
"אבל אם לא תעשה לעצמך טוב,
איך תוכל לעשות לאחרים טוב?"
איך אתה יודע שאני רוצה לעשות לאחרים טוב?
"זה שקוף,"
טוב, אני אעשה לעצמי טוב, אם אתה מתעקש,
אבל תדע לך שזה לא באופן מוחלט כדי לעשות לעצמי טוב,
אלא כדי שאוכל לעשות לאחרים טוב,
"סבבה,"
אני אוהב להכין חביתה, זה עושה לי טוב.
"אז תעשה לי חביתה, וכך תעשה גם לי טוב,"
פלפל?
"כן,"
מלח?
"כן,"
חריף?
"לא, אבל עם בצל,"
בצלחת או בפיתה?
"על הראש, אחד-שתיים-שלוש."
אני אחשוורוש.