|
"אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך."
מתוך: ניגון עתיק / נ. אלתרמן
הייתי רוצה להכאיב לָךְ
בדיוק במקום בו פגעת בי
אך אותי עוטפת מֶמְבְּרָנָה דקיקה
ואת עוטה על עצמך עור של פיל
מעין חַיִץ שלא ניתן לחדור בעדו
הייתי רוצה לגעת בך היכן שאסור
במקום בו מתחילות ונגמרות התשוקות
הַתַּאֲווֹת, הרעב הבלתי פוסק
אך את בצידך האחד של השולחן
ואני בצידו האחר.
הייתי רוצה שתעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך
אך איני יודע היכן הוא
ואיני יודע היכן אני כשאני מולך
הייתי רוצה לפרוץ את הגבולות
אהובתי שאינה אוהבת אותי
משאת-נפשי חמדת-ליבי
זאת שבעוד כמה ימים
כבר תזרוק אותי ואת כל מה שהשארתי בידייך
לפח-האשפה הקרוב ביותר
הייתי רוצה לכבוש אותך
כשם שכבשת אותי
בפתיינות נבזית שכזאת
השתמשת והשלכת
לקחת וצָחַקְתְּ. |
|
|
אני מצטרפת לזה
שלא היה לו
סלוגן מתוחכם,
אבל רצה לומר
משהו. תנו זכות
דיבור גם לאלו
שאין להם מה
לומר!!!!
לוחמת לשחרור
חסרי המילים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.