גיא שמש / ואת זכרת |
מתנדנדת עת ערב
שרויה בשרעפים
חשופה לגשמים
ביינות לעננים
רעמים מתגברים
יורים מטחים
של אש וברקים
על אם הדרך
בין מטולה לצפת
יושבים כרובים וממיינים ביניהם
גמילות וחסדים
רוח שיטפונות
שוטפת את העשב
הילד קבור מ-חוץ לגדר
היא אמרה שהיא תגיע
אם לא היום, אז ביום אחר
חודשים הפכו לשנים
ושנים הפכו לחיים שלמים
הילדים בעשב
שוברים זרדים במשחקים
וארנבת ממהרת חולפת
בין חלקת הקבר לעץ האלון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|