New Stage - Go To Main Page

יצחק אור
/
שתיקה האדמה

האדמה הלוחשת
קוראת ממעמקים מכוסי אבן
בואה, בואה אלי

אני רואה אותם מדי שנה
ולא רואה,
מצעדם כבד יותר, גוום כפוף יותר
עיניהם כבויות
יותר ויותר

עיני  , אלה העיניים
שלוחי דמעות
דמעות אבודות

ומתוך האבן
הנכם עולים ועולים
ואתם כאן

לא נעזבתם בחולות
לא דממתם למוות
לא ננטשתם

אני רואה ולא רואה
זוכר- חיוך, מבט, זעקה
ועיניים, עוד עיניים
כל כך הרבה עיניים


ואתם שם-
קוראים מהאדמה השותקת
שרופים, שבורים, מחוררים

ריח עשן בי
מתכת קרה בבשרי ובנפשי


האדמה פורשת זרועות אבן
אבן חקוקה

ואני, עדין סופר
סופר את המתים.

יום הזיכרון-



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/5/19 3:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק אור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה