|
נוח היה לי לרוץ לרוחות
הקרות, הרכות, הכל כך שקטות
אבל האישה שהפריחה בועות סבון בצד הדרך בכביש שש שכנעה אותי
להישאר לעת עתה
והיו ימים שכמעט
פרסתי ידיי ללבן הזה
שאיננו עוד ועוד ישנו
בי
אך אוויר טוב לנשימה
נכנס אלי
ואני נשאר עם החרקים האלה
ששורפים את עור גופי
חיים
כל כך חיים |
|
|
תדעו לכם שאתם
רואים כאן אולי
רק סלוגן,
אבל מישהו ישב
וחשב עליו!
הוא לא נוצר
מעצמו אתם
יודעים!
הוא נוצר ע"י
אדם חופשי, עם
רגשות, מחשבות,
חברים וכל מיני
כאלו!
אז תנו כבוד!
בתודה מראש,
איש הברווז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.