אני זוכר אצלנו התלוננו במשטרה
על השכן ש-כל פעם מנתק לנו את החשמל.
הגיע שוטר אחד גורילה
שהתנהג כאילו זה קטן עליו,
מלווה בשוטרת.
השכן לא היה בבית,
או עשה עצמו לא בבית.
העניין הוא שהשוטר היה גדול,
חזק ושמן, וגם קולני.
והשוטרת הייתה קוסית עדינה רזה ומופנמת,
שלא דיברה,
ונשאה תת-מקלע.

אם יש לך משהו שאתה מוכן למות בשבילו -
אז יש לך משהו לחיות בשבילו.
הם אותו הדבר.

- שלום, אפשר לדבר עם רעות?
- לא, זו טעות.
- היי, טעות, מה נשמע?

בא לי לערבב אותך,
לשמן ולעסות אותך עד שתתחבר מחדש.
בא לי לשבת בצד ולראות
איך אתה גדל ומקבל ברק.
להוריד ממך כל כיסוי,
ללטף אותך,
להצמיד אותך לשיש,
לתפוח עליך קלות וללחוש לך -
בצק מושלם שלי,
עוד רגע תהיה פיצה מרגריטה
עם הרבה רוטב,
דאבל גבינה,
פטריות ותירס.

גבירתי הנאווה...
מה עשית, מה?
איך זה שהזה לא בזה ומה שמו לא מדבר?
וכי אין מסוג זה שכל בכדורך?
האם אבדו התקוות מעל פני הגלובוס,
או שזו גחמה של הטבע המוזהב?
זאת לא נדע,
אלא אם תאמר לנו גבירתנו הנאווה...