שופטת את כל צעדיי
בגרות, יושבת על כיסא הנדנדה
ומחכה
ילדות לא שומעת
את מחשבותיי
אני זוכר את מחשבותיה
זקנה יושבת על כיסא הנדנדה ומחכה לי
ואנו מתנדנדים
קדימה
אחורנית
עמוק יותר לעבר ההווה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|