אני זוכר את הכל..
אני נזכר.. בהכל ..
אני זוכר איך זה התחיל
אני זוכר את זה
ואת זה
ו..וואי גם את זה
ואת זה
וזה וגם זה
ואת היום הזה
ושם שהיה זה
קיבינימט!..זה חרוט בזיכרון בכלל..זה..
זה לא עוזב!
למה זה היה צריך להתחיל בכלל למה??
אני כל כך מצטער ..כל כך מצטער...על הכל..
על כל מה שקרה..
על איך שזה קרה..
לא יודע מה לעשות בכלל..
אין שליטה
זה כבר קרה
זה כבר שם..
כמה אפשר עוד להיזכר בזה ?
זה הרבה דברים..
זה הכל ביחד..
כמה אפשר עוד לבכות בגלל זה?!
ואין בכלל לאן לחזור
אולי רק לתוך הזיכרון והדמיון
להיזכר ושוב זה קורה
הבכי חוזר בגלל זה
כבר כואב לי מידי
זה מחרפן
זה משבית
זה מנתק
מרחיק
מעציב
מדכא
הכל עוצר בגלל זה
מפחד
מתבייש
מתסכל
אני יודע איפה זה התחיל
טיפש?תמים?חסר ביטחון?חוסר מודעות?
הכל!
מה היה אם זה לא היה מתחיל ככה?
איפה הייתי היום?
הגנה מלמעלה אולי??
איזה הגנה?!
מה זה ישנה בכלל??
אני כל כך מצטער  על הכל
איך יכולתי איך?!
מי אשם מי??!
אני?
הגורל?
אין תשובות בכלל..מהה..כלום..
אני רק יודע שבכלל לא הבנתי מה קרה בכלל..
אני ניזכר.. שבכלל לא הבנתי מה קורה איתי בכלל..
עכשיו בדיעבד אני מבין
..כלום לא מבין..
לא מסתדר בראש בכלל ..כל העניין הזה בכלל..
לא מסתדר לי בכלל..
טוב..! מה לעשות עם זה עכשיו?
זה כבר קרה
זה אותם אלה שהיו סביבי אז??
חיבור שגוי כנראה??
מי יידע ?
מי חשב??
שנים..
איך דברים לא הסתדרו מאז??ולמה??
איך מטפלים בזה לעזאזל?
רק טיפול מיוחד..אולי..אם יקרה נס..
איך אני משחרר את זה ?
איך זה ישנה את מה שכבר קרה?
זה לא ישנה!
אז מה..!?!
לחיות עם זה ככה??!
ולהאמין שיהיה בסדר?? נו..??..
כמה אפשר..כמה??!
כמה זה יימשך כל המצב הזה..כמה??!
כמה זמן  זה יימשך?
אז אתה מצייר את זה..
אז אתה כותב על זה ומשחרר..?
אבל.. מה יהיה מחר .. מחרתיים ..??
זה נשכח לקצת..
וזה חוזר..
אז שוב תיזכר?
שוב תצטער?
שוב תבכה?
זה כאילו חי בך..
זה עמוק כל כך..
יותר מידי לבד,זה..
מתי יהיה השינוי?
ברדק רציני..
מעצבן..
עצוב..
באסה..
אווףף!
חייב שינוי!
חייב להשתנות !
דחוף!