"באמת שאין לי מושג,
איך אני הולכת לעבור את הלילה הזה בחיים,"

בנות הן כל-כך דרמטיות...
כמובן שהיא נשארה בחיים,
הרי לא הייתה סיבה בכלל שהיא תמות.

ולנושא אחר -
איך אני כותב שירה, או משהו כמו שירה...
ובכן,
ידוע שלכל אחד שניגש לכתוב יצירה,
יש איזה מן טקס קטן שהוא מבצע לפני שהוא כותב
זה ידוע, דיברו על זה רבות
אז היום, כי זה יום אביבי שטוף שמש,
רציתי לשתף אתכם בטקס שלי.
ובכן, זה הולך ככה -
לפני שאני ניגש לכתוב יצירה, אני מעשן סיגריה.
לאחר מכן אני חושף את ישבני,
ותוקע את היד הכותבת עמוק-עמוק לתחת.
ואז אני מריח את היד, מורח קצת חרא על המקלדת,
ומתחיל במלאכת הכתיבה הנאצלת.
ככה שאתם קוראים יצירה שנכתבה בחרא,
לבריאות ובתיאבון.

שלום לך יקרה,
אני מחרבן לך
באסלה ללא מים.
כמו פעם,
עם עצירות
אין סימנים להפסקה
יש רק חרבונים חוזרים
"אני מחרבן"
שלום לך יקרה,
אני מחרבן,
אל תחרבני אותי.