יצאתי ממצרים יחף ורעב,
ועם חור גדול בבטן ובלב
רוחות עוברות דרכי,
מעיפות אבק רחוב ועלי שלכת
הים גדול ממני,
ורק כפות הרגליים שלי טובלות בו
אני בוכה, אבל לא יורדות דמעות
אני מנשק מזוזות ומשקופים,
כי הם השער לחיים חדשים
אני צועד דרך מלאן שערים כל הזמן,
שנדמה והם נראים כמסדרון
מנסים כל הזמן למשוך את השטיח מתחת רגליי
אני עולה ויורד במעליות,
אבל תמיד לוקח איתי משהו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.