בא לי ללכת בשדרה, אתך, ולאחוז ידיים
הקפה ששתיתי, במטרה להרים אותי,
הכניס לי ברזל לדם, אבל גם טיפה זבל
את באמת יפה מאוד וחכמה מאוד,
וגם טובת לב
החלון היה פרוץ במרפסת הסגורה שלי,
ואני ראיתי את עצמי עם אוזו ו-וויד
הלכתי את הימים האחרונים על מסמרים,
ועכשיו אני יחף על מים
הקרח שנמס השאיר שלוליות עמוקות,
הראש מעל המים, אבל כפות הרגליים רטובות
יש לך מן חוכמה כזאת מה לומר ומתי,
ומתי גם לשתוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.