New Stage - Go To Main Page

מיכל יקיר
/
כמיהה

כשאני שומעת שיר עצוב
את מילותיו הייתי רוצה להשמיע לך
רוצה רק פעם אחרונה
לשלוח שיר מרגש לך
אני יודעת שלא כדאי
לי אתה משמעותי
יותר מה שאתה אלי
הגיע הזמן שאפסיק לגרד את הקירות
בשביל שתמשיך לאהוב אותי עוד כמה שניות
נזכרת איך אחזת את ידי
מהגן עד לביתך
חיבקתי אותך כול כך במעלית
ואתה אמרת
אני אוהב את זה שאת תמיד אוחזת בי
לא כול הנשים שהיו בחיי
אהבו כמוני לגעת
אני יודעת שלאט לאט אספת עובדות
שהצטברו לידיעה
שאנחנו כול כך דומים
עד שהבנת שאנחנו נשמות תאומות
כבר הלכתך לדרכך
נשארת רק שלה
נשארתי עם הכמיהה
להמשיך לאחוז בידך



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/4/19 5:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל יקיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה