אסנת אינציגר-אלון / שדות געגועים |
מצלצלים בדלת ביתי
פועמים חלומות מזדמנים,
ניתכים לאלפי כיוונים.
שדות געגועים הם לפעמים
בית לחלום בו חלומות,
כרית להניח בה את הראש,
כר דשא לרוץ אתו באביב
שכולו חג, ותכלת מפעמת בוורידים.
אביב בחלוני קורא לי לזרום
בגעש נהרי באפיקי הנחלים
לחסות בצל עץ , מיטיב
חיים ואורך רוח.
המיית חיים מפכה בי
זורמת ומפרה אדמה יבשה
בחוויות חדשות, עפות כרוח
הטובה על גבי ענני נוצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|