אביב מתפקע בגינתי
ספוג גשמי ברכה ואור
חסר סבלני וחצוף.
בוקע רגבי אדמה
בהופכו זרע תמים לפלא בריאה נוטף צוף
אביב משתגע בגינתי
לו היה ילד היה סובל מכאבי גדילה
כמעט וניתן לשמוע את עליו נמתחים בקרני החמה
אביב מתפקע בגינתי
פרחים מאובקים נושרים משם ומכאן
מרמזים על כובדו של הפרי בבוסתן
גדל אל האור
שולח קנוקנות
מעמיד פיגומים שיהיו לפירות
להגיע אל על , ישר או סביב
רחוק ומהר
כי קצר כאן כל כך האביב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.