[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אחפש אותך בצהריים
כשהרחובות יתרוקנו
אצו אצו להם צעדיהם
לקבל את פני החג
אחפש אותך בשקט
יותר לאט
יפה ואמיצה שלי
בשבוע אחד למדתי אותי
חכמה של שנות תיכון
בטחת בי כול פעם מחדש
למרות שהכנסתי אותך לכלא
לאחר פתיון
כול מה שרצית הוא להגן על ילדייך
להרגיע אותם לספק להם מזון ונחמה
מהעולם הנורא
גזלתי אותך מהם בבורות נוראה
לא ידעתי שאין להם מוצא
כול פעם ברחת מחדש
בצורה עלומה
גם מצאת את דרכך
למרות שהכול היה זר נורא
החלונות היו עם רשתות וסורגים
אין לי מושג איך הצלחת לברוח
לחזור אל העוללים
פעמיים היית כמו הודיני
השארת אותי משתומם
לא הצלחתי לפתור את התעלומה
בפעם השלישית
הרשית לעצמך להכנס למלכודת
כלאתי אותך בתוך בטון עבה
ואת התחננת בכית יללת
הבטחתי לך שזה לטובתך
שהסיוט תיכף יגמר
וכשרציתי לקחת אותך לרופא
התפרעת השתוללת
חשפת ציפורניים
הכאבת לי מעט
התייאשתי בינתים
כשחזרתי שוב היית במלכודת
הרופא קיבל אותנו למרות
השעה המאוחרת
כששבנו התפרעת טרפת את המזון
למרות שהיית אמורה להיות מטושטשת
הבטחתי לך שעם אור ראשון
אחזיר אותך לקן
הנחתי לך מספר קומות מתחת לגוזלייך
אכלת מעט נפרדת ממני לשלום
אפילו אמרת בשפתך תודה
עלית מעלה מעלה
ממזגן אחד למשנהו
קפצת בזינוק מדהים
על עץ האקליפטוס שהיה מרוחק ממך
קראת בקולות שוברי לב לילדייך
בשרת להם שאת בדרך
עלית על גג הרעפים
דמעות יורדות מעיניי
בכתיבת אלו המילים
ואושר גדול נגלה אלי
כששמעתי שכולכם ביחד בריאים
את לא תביני ולא מענין אותך למה
נשארת ידידתי ואני מנסה להבין למה
חזרתי כעבור מספר שעות
הרעפתי עלייך אהבה
בלי לאמר דבר ובלי לגעת
הבאתי לך מעדנים את יודעת כמה
כשפתחו את משרד הרשות
עליתי לתיקרה שמתחת לגג
השארתי שם מאכלים לרוב בעיקר רכים
לילדייך שהגיעו לארבעים וחמישה ימים
החג בפתח השארתי לכם צידה
לימים שהמשרדים סגורים
שוב ראיתי את המחזה המרהיב
איך שאת עוברת כמו טרזן
על כול כך הרבה מכשולים
בג'ונגל שגם לחיית האדם
אינו מתאים
בסוף ירד לי האסימון
הבנתי מדוע לא הורדת מהפעם הראשונה
את העוללים
יד בורה סגרה את החלונות ברשתות
חוטי ברזלים
רק משם יכולת להוציא את הגורים
הם לא היו שורדים יציאה דרך
קפיצות מעצים גבוהים
כאשר את נושאת אוחזת אותם מהעורף
ואנו עם קשיי עורף מחשבתינו
רדודה לעומתך
אילצתי את הרשע מבורות
לפתוח את הרשתות במשרדים
מקווה שבימיי החג השקטים
אראה את עוללייך
למטה בריאים ושלמים
חתולה אמיצה שלי
מצטערת מצטערת שלקח לי זמן להבין
שהפתרון היה פשוט יותר ממה שהם יודעים
סליחה שלמדתי שיעור גדול על חיים
מהסבל שגרמתי לך ולגורים



(לבנימין - אם הגורים לא היו מספיק גדולים
לא הייתי דוחקת בה לצאת למקום מבטחים
אני מבינה את הכעסים
החלופה היתה גרועה יותר
אם הרשויות היו מטפלים בעצמם בבעיה)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היי! בצה"ל אסור
להעביר
לאוטומט!

פה גדול, מילים
אחרונות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/19 2:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל יקיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה