"אני קצת אוהבת לחסום את התנועה,
ואנשים מתעצבנים,
לא יודעת למה,"
היא אמרה את זה על המיטה שלי,
כשהיא עירומה וחשופה לגמרי,
פטמות השדיים שלה מזדקרות אל-על,
והיא משחקת בתותה שלה.
איך אפשר לכעוס עליה כשהיא במצב כזה?
"זה לא יפה שהם מתעצבנים עלייך," אמרתי,
"אז מה אם את חוסמת את התנועה,
שיחכו קצת,"
"זה גם מה שאני חשבתי," היא אמרה
בעודה בוחשת ביערת הדבש,
"אבל הנהגים הישראלים כל-כך עצבניים,
הם לא יכולים לחכות קצת,"
"אני יכול לבוא אלייך," אמרתי עירום יושב על הכורסה,
כשאני מצביע בשתי אצבעות על זקפתי.
"תחכה קצת." היא אמרה,
"אני מחממת את המנוע שיהיה לי יותר קל,"
"אחלה," אמרתי.
"אני חושבת שזה בגלל שהישראלים מתוסכלים מינית,
בגלל זה הם עצבניים בכביש,
הנשים הישראליות לא נותנות בקלות.
אבל למזלך אני ישראלית לא טיפוסית,"
"כן, למזלי," אמרתי.
"אני אעשה אותך רגוע, ואתה תעשה אותי רגועה,
ושנינו נתרגע לנו," היא אמרה וצחקקה, בוחשת.
"את משהו מהסרטים," אמרתי.
"לא, סרטים זה לא טוב,
זה מגביל את המציאות והחושים.
אני מהמציאות, מהמציאות הטובה,
והמציאות הרבה יותר טובה מכל סרט,"
"אני רואה עד כמה," אמרתי,
והיא צחקקה.
"תן לי עוד רגע... טוב, אני מוכנה אליך,
בוא אליי."
באתי.