"אדם זר משפיע על חיי.
עליי לעשות הכול כדי לגלות את מניעיו הנסתרים."
לקחתי שלוק מהבירה, "איזה אדם?"
"אתה."
"אני לא אדם זר, גברת,
אני בעלך."
"זה מה שאתה רוצה שאני אחשוב."

מתפקד שעתיים ועוד קצת לניקיונות הפסח,
הופך את המיטות לנקות את הפירורים,
מכבס את המצעים ואת התחתונים,
הם כבר לא ידיפו ריחות קוס מפתים.

"מה עליי לעשות עם בעל כזה,
שדורש ממני מין בכל שעה ביום,
ולא דואג שאני אגמור?" היא שאלה.
"תלוי," אמרתי,
"אם זה מישהו אחר, את צריכה לשרוף אותו.
אם זה אני, את צריכה להגיד תודה."
"תודה על מה?"
"על נוכחותי המדהימה."
היא שתקה.
"זה אתה." היא אמרה.
"תודה."
"אין בעד מה, אשתי היקרה.
עכשיו תזיזי את הרגליים,
כי אני צריך לנקות מתחת למיטה."
"להזיז את הרגליים?" היא שאלה.
"להזיז לאן?"
"לכל מקום אחר."
היא הניחה את רגליה על המיטה.
"כך יותר טוב, יקירתי המחשמלת.
עוד מעט את גומרת."