סתם אחד / רוחך הטובה |
רוחך הטובה מנשבת בי,
מנווטת דרכי במבואות החיים.
אורך מציף נתיביי, לבל אסטה
אל סלעים ומשברי נקיקים.
מכל השבילים בחרתי
להלך בשבילייך,
רחבי הידיים והלב.
יחדיו נפסע במשעולים רבי הוד,
בין עצי צפצפה ודוֹלֶב.
אורחותייך, אורחותיי,
יפעתך פועמת בי,
אַתְ עֶרֶש- חיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|