גיא שמש / ארבעים לילות |
ב-רוח קלילה של שלכת,
מתעייפים, נאנקים, לקראת סיומת,
מזמרים קולות ענוגים של שמי תכלת
ילדות ארוכות רגליים עם ניידים,
ברוח קלילה שרות לקול הציפורים,
מרימות מכנסיים, מפוררות עוגיות,
רצות אחרי האוטובוס כדי להספיק ולתפוס
ריצה אחר שבע שנות כאב,
בה הרוח לא מקלה על הלב,
וכל לילות הקיץ השחורים,
מהתלים בלבבות חולמים.
תודה לתיאה גרין,
שעושה עבודה מצוינת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|