|
הסירים של אימא
מלאים בחסדים,
בתפילות של טעם וריח
אין בהם משברים
אין בהם בושה
אין בהם כאב
אימא אומרת תאכל כפרה
מזמן לא טעמת
זיתים מהגינה
חרשוף של פסח
והחמוץ החריף והמר
מתערבבים
והכל טעים
אין בושה
אין כאב
רק חסדים של אימא
ואהבה של אימא
והזמן עומד מלכת |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.