[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילה מף
/
המכללה ואני 2

פנסיונרית במכללה
אתמול יום א 3.3 החלה שנת הלימודים במכללה.
בשבת בערב, אחרי שהבנים וילדיהם ואשתו של הגדול בהם נסעו,
מותשת התמוטטתי לכסא שליד המחשב, והתחלתי לשוטט במחשב, בחיפוש
מידע לגבי קורסים, מקומם ושעותיהם. הסמסטר מתחיל מחר...
וכך, חגגתי אתמול את היום הראשון בכיתת קולנוע, שמתעתדת לעשות
-כרגיל-פרויקטים.
  נשמע מעניין אבל הרי לא אשתתף בכך-זה רציני ומשמעותי מדי
מכדי שאוכל לקחת חלק בסדנה-כן זו סדנה, של חבר'ה שחושבים
ברצינות למשל על להיות עתונאים או צלמי עתונות. אני צריכה לחפש
משהו אחר, לשבוע הבא, ליום א'...
  הבוקר, ולאחר שאתמול הוצאתי מהמחשב כמות יפה של קורסים
שמבטיחים להיות מעניינים, ורשמתי אותם בטופס וורד, (המדפסת לא
עובדת אז צילמתי את הרשימה. בפלאפון. )  הבוקר, בלב נרגש,
נחושה להשתלב ולהיות כאחד האדם-על אף גילי המפואר, ירדתי מהר
מהמכונית של נהג הבית שלנו, ומיהרתי לכיתה הראשונה להיום
שבחרתי,  בבית האקדמיה, השיעור אמור להתחיל ב8.30. סטודנטים
מכל הצבעים, המגזרים והלאומים ממהרים כדי לא לאחר לשיעור
הראשון הזה שלהם. אני מגיעה לכיתה ואין נפש חיה. אולי טעיתי
במיקום? פותחת את הצילום-אף שכאן המקום אין איש.
טוב שרשמתי לי עוד אופציות. מוציאה הפלאפון, מציצה לרשימה. או
קי. קומה יותר נמוך יש גם כן קורס שחשבתי שיכול להתאים לי.
מגיעה לכיתה-אין איש. מה זה, ביטלו, הזיזו, מה? יורדת לקומת
הקרקע. שם יש לוח דיגיטלי לכל המעוניינים שמראה את כל השעות
והקורסים ומקומם בין 830 ועד השעה 12. רק שהוא עובד כל כך
לאט...
אני עומדת ומחכה. או, הנה הגיעו סו'ס השעות הרלוונטיות. 830.
כן, כתוב בפירוש שזו הכיתה. אבל אין שם איש...יורדת לכיתה
נוספת אופציונלית-משהו במשפטים. אין איש.
-תגידו בנות, אני עוצרת 2 בנות שעוברות לידי, אתן יודעות איפה
זה?
הן מניעות ראשן לשלילה . אולי טעיתי בקומה? עולה שוב. לא. גם
הפעם אין איש.
בסוף מצאתי קורס בפסיכופתולוגיה ש...דווקא היה מעניין. אז
רשמתי את כל פרטי הקורס ב'פתקים' של הפלאפון.
בהמשך חזר אותו סיפור. כאן לא מתקיים כלום ושם כן-אבל לא זה
שכתוב...
בסוף נכנסתי לכיתה של מרצה שכבר הייתי בעבר בקורס אחר שלו -
כבר כמעט 11, ולא רוצה להפסיד את היום כולו;  השיעור התחיל
ב10.15  אז הפסדתי את השעה הראשונה. היה מעניין. גם הפעם.

בסוף התברר שהייתי צריכה לרענן את המידע מהמכללה-משום מה המחשב
שלי נשאר נאמן לסמסטר הראשון ואני לא שמתי לב. כבר סמסטר ב'
-רק עם עזרה מסטודנט-אלא מה-הצלחתי לפתוח את תכניות סמסטר ב'.

כנראה אלוהים שלח לי לכאן את המכללה המקסימה הזו. הוא חשב עלי
- פנסיונרית בישוב נידח למדי, לא רחוק מעזה שנראית דרך הגדר
שמקיפה את כל הקיבוץ. מה יש לעשות לפנסיונרית שגרה רחוק
מתל-אביב עם כל הפיתויים והאפשרויות המקסימות שהיא מציעה? כמו
לצאת עם חברה לכוס קפה במורד הרחוב, לקפוץ לסרט, לים, לחברה,
ל...בלי סוף אפשרויות. כאן - תצאי מהבית ב-5 אחרי הצהריים ולא
תראי נפש חיה. (במכללה לומדים עד 10 בלילה...) תסתכלי מסביב,
על הנוף ותראי במרחק את עזה...
אלוהים חשב עלי, בטוח. הילדים שלי עזבו, הבעל נפטר ולסדר את
הארון כל  יום, כל היום, או לבשל כנ'ל-זו לא כוס התה שלי.
כשאני מגיעה למכללה, באחת אני הופכת לאחת מהסטודנטים הצעירים
והחמודים שמסתובבים וממלאים את הדשאים, המדרכות, חדרי
הלימוד...זה מה שאני מרגישה לכמה שעות...
לא שומעת על מחלות, לא רואה אנשים שפעם היו צעירים ויפים,
ועכשיו...גם את עצמי לא. (ברוך השם-אף שיחסית לגיל אני עדיין
נראית לא רע). רואה רק פרצופים צעירים, יש מי שאפילו מניד לי
בראשו בחיוך-נפגשנו הרי לפני שנה בקורס אחר...
  אין מילים לתאר את התודה שאני חשה למכללה הנחמדה,
האינטימית, הירוקה הזו. על העולם הרחב שהיא מביאה לי-החל
מפסיכולוגיה, ספרות, אמנות פלסטית, אנימציה, קולנוע, שירה,
אפילו סדנת כתיבה...הסטוריה - אפילו לקורסים שקשורים במוזיקה
הלכתי כאן, התלוויתי לבעלי כשעוד היה חי. והמשכתי  לבד. היה
מעניין ולמדתי דברים חדשים, גם שמעתי מחזות זמר מוסרטים, גם
למדתי על תווים במאות לפני שהתווים שישנם היום התמסדו-איך הם
שמרו מוזיקה? וגם על עדות ישראל והמוזיקה הייחודית לעדות
השונות-שמענו וראינו.
ומה עם מפגש עם העולם האחר,של חברי ברבות מהכיתות-בדואים
ובדואיות מכוסות בגדים שחורים-בתחילה היו מכסות אף את הפנים
מלבד העיניים. היום כבר רואה בנות במכנסיים, חצאיות עד הברך
וחולצות צבעוניות-מה שהיה בבל יימצא לפני 10 שנים. שמחה גם על
ההזדמנות שלהן-במיוחד של הבנות -לבוא במגע עם ישראל הצעירה של
היום ולראות שאלה אחרי הכל סתם בניאדם. חלק נחמדים ואחרים קצת
פחות... הילדים שלהם כבר לא יכו את האישה שהיא אמא שלהם-משכילה
וחכמה לא פחות מהאבות...וגם לא יתנו לאב להכותה...)
יש כאן גם סטודנטים שבאים מהמרכז-אפילו מהצפון, ללמוד קולנוע.
נחשבת למכללת-קולנוע טובה.
גם צילמתי את הספריה, את המכללה בהפסקות מוזיקה בכיכר,
בהזדמנויות שונות, בדברים ייחודיים, בפסטיבל הסרטים בשדרות...
תודה, מכל הלב, המשיכי לשגשג, מכללה יקרה.
ראה גם: המכללה ואני  http://stage.co.il/Stories/537387979
ביוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=LCmJe6ZhGw&t=332s
https://www.youtube.com/watch?v=MoYWVwLkaWI&t=26s
https://www.youtube.com/watch?v=2EF3ewQTCqA&t=87s
https://www.youtube.com/watch?v=gdpp2v24hwM&t=5s
https://www.youtube.com/watch?v=1BgQsba-9p8&t=3s
https://www.youtube.com/watch?v=mIYGlIKiCxs
https://www.youtube.com/watch?v=HYIHKLSJdHY&t=1657s
https://www.youtube.com/watch?v=SHlj5deBwe0
https://www.youtube.com/watch?v=5sVAIBguSis&t=3s
סליחה על הצילום הגרוע. המצלמה בפלאפון היתה גרועה
https://www.youtube.com/watch?v=UEETFkdvfQw
האחרון-להקה אתיופית בספיר
https://www.youtube.com/watch?v=MoYWVwLkaWI&t=26s
https://www.youtube.com/watch?v=LCm
Je6ZhGw
ועוד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הקופירייטר של
אלוהים, יש לך
קטעים שנונים
ביותר. אהבתי את
ההפוך על הפוך
עם שבק סמך,
בקורט אירוניה
קלה.

מבקר הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/19 1:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה