|
כשפנייך מחייכות אליי
משהו מתוכי זועק החוצה
מעבר למילים
כשאני מנסה לייצר הרמוניה
ואת צוחקת מהמילים שלי
כאילו הן פזמון משיר ילדים
כשאני מתאמץ
לשאוב מן הפְּנִים
את האמת
ואת מסיטה את המבט החוצה
כשאני מנסה לפרוק משא של שנים רבות
והוא נערם מול פני בארגזי קרטון
ואת מהנהנת עוד לפני שקראת ולו דף אחד
משהו נֶחְמַס ממני
הופך קליל כאוויר בעל-כורחו
כשאני לבסוף מפנה לך את הגב לצאת מהחדר
מלווה אותי מבטך רק עד לדלת
ומשם
אני לבד. |
|
|
תגידו, מה הקטע
הזה של
הסלוגנים? אני
לא הבנתי
זאת שלא הבינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.