דווקא הוא בלע את האספירין,
ואת האקמול, ואת הקוס של האימא שלו,
וגם את הטלוויזיה והרדיו והחשמל והגז והמים,
וכל ברואי הבית והמדינה והעולם,
וכל תפארת המדבר אשר שכבה לנוח ולא קם

"למה אתה לא קם?"
שאל אותו העצל ב-צל שתמיד יושב ב-צל

הוא לקח את הרגליים שלו ואת הידיים שלו,
ואת הראש והגוף והאיברים הפנימיים,
והלך לגן תירצה לחפש את זו שלא רוצה

"למה את לא רוצה?"
שאל אותה העצל ב-צל שתמיד יושב ב-צל

היא שרכה את שרוכי נעליה,
כי עכשיו היא רצה
היא צריכה לרוץ מ-פה לשם ומשם ל-פה,
ועד שהיא לא תגיע - היא לא תפסיק לרוץ

"למה לא תפסיקי לרוץ?"
שאל אותה העצל ב-צל שתמיד יושב ב-צל

"כי הרגליים שלי יחפות,
וגם יש יבלות,
ואני מתפוררת כמו גוש פחם,
ונזרקת לבאר שחורה ועמוקה וחשוכה,
ואין לי שם, וגם לך אין"

- אה... את זונה
+ בדיוק
- עכשיו הבנתי
+ מה הבנת?
- הבנתי, הבנתי
+ מה הבנת?
- הבנתי, אל תדאגי
+ לא, אני רוצה לדעת מה הבנת
- הבנתי, הכול ברור
+ מה ברור?
- זה ברור לי, אני מבין הכול
+ מה ברור, מה מבין?
- זה בסדר
+ מה בסדר?
- שאת כזאת
+ איך כזאת?
- את יודעת...
+ לא, אני לא יודעת
- אז אני לא אגלה לך
+ למה?
- לא כדאי
+ למה?
- יהיה אסון
+ איזה אסון?
- אסון אסוני
+ באיזה מובן?
- במובן מובני
+ דחיל ראבק... אפצ'י!
- איסמעלללה!
+ הכול בסדר.
- יופי.