|
על ראשי קמלים זיכרונות
עטופים בניחוח משכר
אורזים ימים שלמים של הפתעה.
משכבר הימים נוהגת להתרפק
על הטובים שבהם ולזכור קיומם
בי.
אביב מביא עימו שמש חביבה
מאירה בחוצות אהבה.
פריחות שלוות צבעוניות
מלוות התבגרותי משנה לשנה.
מעשים טובים מובילים אותי
אל הנחת ואל הרוגע,טומנים
בחובם אהבת הזולת
מכילה את האור כמתת שביר
ושומרת עליו בכל נפשי. |
|
|
אני תמיד אוהבת
להכנס לדף
האחורי ולקרוא
בדיחות על השואה
ולספר אח"כ
לחברים שלי.
למשל, "איזה
אוכל היו אוכלים
בשואה?
שניצולים!"
או "מה זה ילד
בשואה? ילדון.
מה זה סבא
בשואה? סבון!"
ובעוד הם
מתגלגלים מצחוק
על הרצפה אני
לוקחת את כל
הקרדיט לעצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.