כְּשֶׁיָדֵךְ לא הושטה לעברי
ופנייך היו חתומים
עליתי מן הסירה המתנדנדת
לְבַד לרפסודה היציבה
ונפלתי שדוד באפיסת כוחות
על פניי

כשצחוקך התגלגל בחברת אחרים
בזמן שהייתי רצוץ -
צחוק ענבים ופפאיה
אננס ססגוני ומלון מתוק מדבש
יכולתי לשמוע הכל
כן הכל חָדַר ועשה בי שַׁמוֹת

כשביקשתי לַחְסוֹת בְּצִילֵךְ
לשאוף אל קרבי משהו מניחוח גופך
הָדַפְתְּ אותי לאחור
חָצַצְתְּ הצבת גבול דוקרני
גדר-תיל מפותלת

כשאמרת לי בפה מלא:
"אתה יכול לבד"
זרקת אותי שוב למים סוערים בעלטה
כמה כוח הייתי צריך אז
לגייס מתוכי כדי להגיע לחוף
לזחול על החול למצוא את דרכי חזרה

עכשיו אור דולק בחלונך
דלתך חצי פתוחה חצי סגורה
מה תאמרי לי עכשיו
הֶהָיַה זה חלום או שֶׁמָא מציאות קרה כקרח?  

גופי עדיין נוטף מים, שיערי עדיין פרוע
נפשי עוד הולמת בדופק גבוה
כאילו עדיין מעכלת את ההתרחשויות
מה אומר לך עכשיו
הֶהָיַה זה חלום רע
או שֶׁמָא מציאות חיי מעתה והלאה -