הבליפ הגדול מסתתר מאחורי האיש השמן
"אם תרביץ לי, השמן יכסח אותך,"
"כן," אומר האיש השמן,
"אני אשב עליך עד שתהיה ביצה,"

"אני מכיר אותך,
אתה היית הילד של השכנה
לאן היא עברה, לאן היא נעלמה,
אתה גר לבדך?"

"אל תדבר על אימא שלי, בן-זונה,
היא נפטרה, והיא הייתה קדושה,
עוד מילה ואני מולק את צווארך,"

"אתה זה שאהב לאכול פלאפל במפגש ציון בשכונה
עדיין אוכל פלאפל, עם גזוז וחריף?"
"לא, עברתי לשווארמה, זה יותר טעים,
ואם לא תשתוק, אעבור לפרגיות,
ואולי כמה גושי בשר מהגוף שלך,"

"אוי, איזה מילים, מה, אתה קניבל?
אתה יודע שהילד שאתה מגן עליו הרג את הכלב שלך?"
"מה פתאום..."
"כן, הוא האכיל אותו בשר טבול בבנזין,"
"בן-זונה..."
"הוא משקר, מושיקו, הוא משקר,
בחיים לא הייתי עושה לך את זה,
רק לכלב שלך,"
"לכלב שלי?"
"וגם לתרנגולת שגידלת בחצר,
לא יכולתי לישון בבוקר,
עכשיו אני יישן היטב,"
"בן-זונה..."
"קצת חמלה,"
"אין חמלה לזונות,"

"שיהיה לך קרב יפה, וגם לך,
אני הולך לצפות בקרב בערוץ ההיאבקות
רק בלי השפרצות דם בבקשה, זה לא חינוכי,
ומכות רק מעל החגורה,
ולא לתלוש איברים
תבלו, חברים,"

"חחח... אתה חושב שיצאת בזול?
אחרי שאני גומר אתו, אני גומר אתך,"
"אבל לא תרצה שיפטרו אותך מהעבודה,"
"מה...?"
"דוד שלי הוא הבוס שלך,"
"אינעל דינק!"
"זה מה שאני בדיוק אמרתי כשנקרעה לי הסוליה ברחוב,"